אני נסכנסתי לבלוגר כי רי לי ולכתוב זה פשוט עוזר, גם לידים אחרים יש את אותה הסיב ויש גם סיבות אחרות, רוב הכותבים בבלוגר הם בני נוער ומי כמונו יודע שבעצם לכל מתבגר יש קשיים אבל המצחיק פה שבסביבה החיצונית פשוט אי אפשר לדבר על זה באופן טבעי עם חברים,, לי ממש קשה כבר מלא זמן ומבחוץ נהיה לי רפלקס לשים מסכה של ילדה שמחה ווחקת שאין לה שום בעיות בחיים. אבל שאני חוזרת הביתה הן אית כל יום כל שעה. עכשיו אמריקן איגל עשו צעד ראשון של תמונות ללא פוטושופ, וזה גרם לי לחשוב- למה העולם שלנו, למה האנשים שבעולם מתאמצים כל כך בשביל שיצאו טוב אם אנשים אחרים סובלים בדיוק כמוהם או בגלל המושלם הזה!
אנני חושבת שאנחנו צריכים לקדם את המודעות שלרוב בני הנוער יש משברים בתוך עצמם והם (אנחנו) פשוט לא מסוגלים לדבר על זה עם חברים שלנו כי אנחנו מתביישים וכו'.. יש לנו את הכוח הכי גדול לקדם לאט לאט את המדינה המטומטמת הזאת עם כל הפוליטיקה והמושלמות
יש דעות בנדון ?





